כשהייתי בן 19 היית לי בת זוג שהיית חולה בסרטן. כשהתחלנו לצאת היא כבר היית חולה. תודעת המוות והרצון שלה למצות את החיים, הובילה אותנו למסע חקירה נועז ואינטימי עשינו מלא סקס, זה לא היה רק סקס של סיפוק יצרים, זה היה סקס עם החיים והמוות עצמם. כשהיא הבריאה, נפרדנו. לא, אני לא טוען שהבראתי אותה מסרטן בעזרת הזין שלי (אולי). מה שאני אומר זה, שהיה משהו במרחב המיני ההוא שהיה מרפא, לשנינו.
אח"כ גיליתי את הטנטרה, בגיל 22 כמעט במקרה. כבר ידעתי אז שיש לי יכולות אנרגטיות ואז במשחק מיני עם חברה טובה, שידעתי שעברה טראומה מינית, עשיתי משהו שלא עשיתי קודם, עשיתי היפוך תפקידים אנרגטי. כדי לא ללחוץ לה על טריגרים (של תוקפן), בקשתי ממנה לחדור אלי אנרגטית והפכתי למכיל במקום נותן, נפתחתי לאנרגיה שלה, ובום משהו השתנה בי.
כבר 20 שנים, עוברת בי מדי פעם המחשבה שאני יכול להיות מטפל מיני. פעם בכמה זמן אני פוגש מישהי שאחרי משחק מיני היא אומרת ששיניתי לה את החיים. זה מאוד מספק .ולא, אני לא מנסה להגיד שאני סקס מעולה, אני אומר שאני מביא הקשבה ודיאלוג למרחב המיני שהפתיע אותן. יש לזה גם מחיר או לפחות ככה זה היה נראה לי .
יצא שרוב בנות הזוג שלי עברו פגיעה מינית. היו שנים שחשבתי שזו הקללה שלי. שאולי אני מושך אותן אלי, כי אני צריך אותן מטופלות שלי, או אולי גם אני עברתי התעללות ואני לא זוכר, או אפילו אולי שהייתי אנס בגלגול קודם וזו הקארמה שלי. היום נראה לי שפשוט סטטיסטית רוב הנשים עברו פגיעה, רק שאיתי הן הרגישו נוח לדבר על זה ולעבד את זה. עברתי מסעות מדהימים של גילוי וכאב ועונג וסליחה עם נשים שהיום הן המשפחה שלי, השבט הקרוב שלי. עשיתי גם מלא טעויות, חשבתי שאני יודע מה נכון ומה לא, ושם נפלתי.
הריפוי קרה גם ביחסים פחות ארוכים, וכל פעם הצית את הקריאה מחדש, אבל תמיד כששקלתי לעשות עם זה משהו, פחדתי. פחדתי שאף אחת לא תרצה להיות הבת זוג שלי עם לפרנסתי אני במגע מיני עם נשים אחרות. והחלום הזה חזר למדף... השנים חלפו והמשכתי במסלול שלי כבמאי ויוצר בטלוויזיה. לפני כמה שנים החלומות השתלבו, ויצרתי סדרה שנקראת '2.3 בשבוע', סדרה שמנסה להראות מיניות מזווית יותר ראליסטית. מאין קונטרה - לאייך שפורנו מצד אחד וסרטים הוליוודיים מצד שני, מראים מיניות. אחרי שהעבודה על הסדרה הסתיימה, הנחתי קצת לנושא המיניות וצללתי עמוק ליצירת תכוניות ראליטי (המרוץ למיליון, זוג מנצח, דייט בחשיכה).
ואז לפני שנתיים וחצי ישבתי במרפסת שלי והקשבתי למעלליו של חבר, שבילה סוף שבוע במרתפי מועדון BDSM היא תאר בהתלהבות, סיטואציות קיצון מגוונות הקשבתי בסקרנות ועניין, שאלתי שאלות, פרגנתי לאומץ והשחרור שנבעו מהסיפור אבל בלב ליבי, עלתה קנאה. פרגנתי וקנאתי. חייכתי ואכלתי את הלב בתוכי עלתה שאלה – למה אתה מקנא ? אתה רוצה שיקשרו אותך ? אתה רוצה לשלוט או להישלט ? התשובה היית – לא אז מה כל כך הפעיל אותי שם ? ואז, עלתה מחשבה, יש לו – לחבר, העדפה מינית, ופעם בשבוע הוא נפגש עם חברים ויש להם מגרש משחקים...
איפה הקבוצה שלי ? איפה המגרש משחקים שלי ? איך הוא בכלל נראה אם יכולתי להמציא אותו? בהעדפה המינית שלי, אני טנטרי. מה זה אומר ? זה אומר שיש לי עניין במיניות איטית יחסית, בחיבור של הלב, שיש תשומת לב לנשימה, יש שאיפה להתמזגות... כן, יש גם את העניין של לא לשפוך זרע, של להעצים את האורגזמה ועוד כל מני פרקטיקות. הטנטרה שפרה מאוד את איכות יחסי המין שלי וגם את החיבור לבת הזוג. אבל הסקס האישי שלי כמעט תמיד היה מאוד 'רגיל', 'ונילה'– גבר, אישה, מיטה – לפעמים ספה. כביכול הייתי שמח בחלקי, פרגנתי לחבר ושלחתי אותו הביתה. אבל הקנאה ההיא לא נתנה לי מנוח.
למחרת, יצרתי קשר עם חבר מעברי, זכרתי שפעם היה לו בית ספר לטנטרה, אז שאלתי אותו, מה קורה היום בסצינה הזאת. הוא הפנה אותי לתלמידה שלו נפגשתי איתה, דרכה גיליתי שיש עולם רוחש של מטפלים מיניים אלטרנטיביים בישראל ובעולם. דרכה הגעתי למפגש מבוא בנושא מטפלים מיניים אלטרנטיביים... המפגש היה עמוס באנשים, סיטואציה שבדרך כלל מלחיצה אותי המפתיע היה שהרגשתי שם בבית. התכנים שעלו מהמורים, היו לי ברורים, כמעט מובנים מעליהם... במפגש הזה התוודעתי לעולם סדנאות המיניות המקודשת. במפגש הזה הכרתי קומץ אנשים שמשתייך לשבט, שבט ISTA (לא החברת תעופה). מדובר בחבורה אמיצה של אנשים, שחוקרת מיניות ואינטימיות. חבורה של מורים ומטפלים ששמה על דגלה, להביא לשינוי. בדרך שבה אנשים חווים ומתקשרים מיניות.
היום, שתיים וחצי שנים אחרי, אני גאה להיות חלק מהשבט, הדיי סודי הזה. מאז שפגשתי אותם, החיים שלי, הפכו להרפתקה גדולה. בהתחלה פחדתי ללכת לסדנאות, פחד ממבוכה, פחד שלא יעמוד לי, פחד שלא אמשך לאף-אחת, פחד לקבל דחיה. בהתחלה לא משנה לאיזו סדנה הייתי הולך, לפני שהייתי מגיע, היית עולה לי בראש, תמונה של אורגיה- משהו מהפורנו כזה, ושזה או דוחה בעיניי או שדוחים אותי ואני בודד. במציאות, ברוב המקרים זה היה עדין ונעים ומלמד. קודם כל הופתעתי מכמה שיח ואנרגיה מושקעים בתקשורת על גבולות. כמה מעט סקס יש שם בפועל וכמה זה בעצם מרחבים של התפתחות אישית, הסקס הוא רק המקפצה.
פגשתי הרבה פחדים וקושי, פגשתי כאב וייאוש וקנאה, וגם חדוות חיים ותקווה ותשוקה ועוצמה. פגשתי א-נשים שעושים למחיתם בדיוק את מה שאני פחדתי לעשות, שזה לטפל דרך עבודה עם מיניות ונוכחתי שאפשר לקיים בתוך זה גם חיים זוגיים טובים. כששמעתי על קורס המטפלים של ISTA מיד נרשמתי, אפילו לא שאלתי מה ואיך לומדים. היית לי קריאה. קריאה, לפגוש את המטפל המיני שאני, אבל הפעם מחוץ למערכות יחסים. זו היית הזדמנות לראות מטפלים מחוננים בפעולה. זו היית הזדמנות לקבל כלים טיפוליים, פיזיים, רגשיים, אנרגטיים ואתיים.
למדתי תאוריות וטכניקות, עשיתי סימולציות ותרגלתי כלים. בסוף, ההבנה הכי העמוקה שהיית לי. היית, שהמתנה שלי היא - נוכחות אוהבת, קשובה ומשחקית. שלא כזה משנה טכניקה כזו או אחרת. כשפתיחות, הרפיה, משחק ותשוקה נפגשים, שם קורה קסם. ויש לי את הזכות לעזור לזה לקרות. הבנתי גם, שיש לי עניין לייצר מרחבים בהם אנשים יכולים לרפא את עצמם. אין דרך אחת לרפא או לחגוג או לפתח מיניות, כל אדם הוא צרור ייחודי של תשוקות, סקרנות וקשיים. הכוונה היא לעודד שיח ולאפשר מרחבי תרגול, פרטיים וקבוצתיים.
בשנה האחרונה הפכתי למנחה ויועץ למיניות ותקשורת אינטימית. אני פוגש יחידים וזוגות ובעיקר מנחה קבוצות של סקרנים. כיף לי להוביל קבוצות, להנחות סדנאות לקחת אנשים ולהעביר אותם תהליך דרך חוויה, לפעמים חוויה מינית, לפעמים חוויה רגשית זה משהו שנותן לי סיפוק רב. מצחיק, מצאתי שאני משתמש ביכולות שרכשתי בעולמות הריאליטי, כדי להעביר אנשים חוויות מסעירות ומלמדות. מאין סימולציות למצבים שבדרך כלל נתקעים בהם בחיים. לא פרשתי מהטלוויזיה, אני עדיין מאמין בכוחה לעשות שינויים תודעתיים (אפילו דרך בידור להמונים כמו ריאליטי).
התרחבתי, התרחבתי לתוך עולם חדש וחלוצי. עולם שרוצה שתהיה פחות בושה ואשמה, בחברה. עולם שחותר להפיץ ידע, כדי שהורים ומורים ידעו מה להגיד לילדים בנושא מיניות. עולם שבו אנשים מממשים את עצמם ארוטית. עולם שבונה שפה, חיבור, שפע.
אולי המילים שלי נשמעות 'ניו-אייג'יות' אולי זה מעלה ציניות. אם זה ככה, שימו בצד את המילים שלי ותסכלו לתוך עצמכם. האם אתם מרוצים מחיי המין שלכם ? אתם מסופקים ? משוחררים ? שמחים ?
אני רוצה להיות גשר. בין עולם הטלוויזיה לעולם המיניות המקודשת . בין הקהילה החדשה שלי לעולם הוותיק שלי. בין האקסטטי לטריוויאלי. בין המיסטי לאורבני. מיניות מודעת, היא זכות לכל אדם והיא הרבה יותר נגישה ממה שזה נראה. אני מאמין, ששיח פתוח על מיניות. שהסרת החסמים שיש לנו בתקשורת אינטימית. יכול להביא לשינוי גדול באיכות החיים שלנו, במיטה ומחוצה לה. הדרך עוד ארוכה ואני נרגש לצעוד בה... אז מי מצטרף ?
תכתבו לי אם מעניין אתכם לדעת עוד... אפשר גם בפרטי
שחר.