'תזיין אותי חזק' , זה משפט שתמיד הלחיץ אותי. בדימוי שלי על עצמי, אני מאהב קשוב, עדין, מתחשב. מיניות פראית הפחידה אותי. הייתה לי ביקורת שזה מלאכותי, שזה לא אני, שזה לשחק תפקיד.בתור גבר עדין וקטן פיזית. הרגשתי שאני לא מספיק חזק/עוצמתי/כובש. פחדתי שלא אחזיק מעמד ואגמור מהר מדי. במקביל חששתי שאולי אהיה יותר מידיי, שאם אתן דרור לאגרסיביות, אולי יתגלה שם צד אפל או אלים, ואכאיב או אפחיד אותה.
והייתה גם בי ביקורת על הנשים שבקשו את זה. שהן קורבנות של החברה, שהן מקטינות את עצמן. שהן מנותקות מהרגש, שהן לא מספיק רוחניות.
בשנים אחרונות, מתקלפות ממני דעות קדומות ומשהו נפתח בי. בעיקר בזכות תרגולים בסדנאות מיניות. הייתה לי הזדמנות לגלות במרחבים בטוחים, עוד צדדים של עצמי. כשזה היה מחוץ ללחץ של יחסים זוגיים והפחד להכאיב או להידחות. בתוך מרחב משחקי של סדנה, יכולתי לחקור עוד חלקים שלי וגליתי, שזה לא כזה מפחיד. כשאני יודע שמי שאיתי, בוחרת בכל רגע מה מתאים לה. אפשר גם להכאיב ולקלל, להתאבק ולהכות (בטוסיק). שזה כיף לנהום ולנשוך ולרייר כמו חיית טרף. שלפעמים לשחרר את 'המאהב הקשוב' ולתת לפרא שבי לעוף. זו מתנה הגדולה, שמאפשרת לי להפתיע את עצמי. גיליתי שהמנעד שלי גדל ונכנסו עוד משחקיות וסקרנות, עוד תקשורת והומור. וגם המקום לתת למה שקיים ברגע לקבל ביטוי.
אני עדיין חושש לפעמים להוציא את הפרא לטיול... אז טוב שיש סדנאות שאפשר לתרגל בהן.
Comments