מילים בזמן סקס

לתשומת ליבכם... הפוסט הבא מכיל תיאורים מיניים... וגם הפעם, חולק אתכם מילים של זוגתי האמיצה, שרון -

"לאט יותר", "בעדינות", הוא אומר לי כשאנחנו באמצע סשן מזמוז סוער. כשהגבר שאיתי "מדייק" אותי בזמן סקס, זה תמיד מעליב אותי. גם אם אני יודעת שזה דיוק לטובה, לשיפור שלנו. גם אם הוא ממש מנומס ורגיש. ואפילו אם סיכמנו שנדייק אחד את השנייה, אם יעלה הצורך. עדיין, כשהוא מדבר פתאום, בזמן שאני מענגת אותו, הלב שלי מחסיר פעימה, ומיד אני חושבת שכל מה שקרה עד עכשיו, היה כנראה לא טוב.

החשק שלי אובד בבת אחת והראש שלי משתלט על הסיטואציה. אני מנהלת דיאלוג אימים בשניות, בו המאהבת הבוגרת שבי מנסה להסביר לילד הקטן והכעוס, למה הוא לא צריך להיעלב, ולמה, הו למה, הגאווה שלו לא מוטלת פה על הכף.

להיות מאהבת טובה זו שאיפה. הייתי רוצה לדעת שאני מן אלה כזו, שמענגת כל אחד באופן מדויק ופלאי בלי בכלל לשמוע פידבקים מלבד "זה היה מושלם". (פעם אחת מישהו שהייתי אתו אמר לי את זה, ולא ידע שהוא מציב לי רף לעוד שנים קדימה, הציפיה שתמיד יגידו לי "זה היה מושלם". אמן.). אני בכלל לא חשבתי שמין הוא כל כך ספציפי, ואפילו התמסרתי לדעה הרווחת שעם נשים זה ספציפי, אבל גברים כולם אותו דבר. לכן באותו רגע זה נראה כמו כישלון פטאלי שלי, לא רק הלילה, אלא בכל הלילות- לא מצליחה לענג אותו ובכלל את כל הגברים, אלה שהייתי איתם ואלה שאהיה איתם, מאהבת עלובה, לא קשובה, ולא מיומנת שכמוני.

האם אני מדייקת בזמן סקס, אתם שואלים? במשך שנים לא אמרתי כלום. לא ידעתי מה נכון לי, מה יכול להיות יותר נעים. בפעמים שידעתי היה מאוד קשה להגיד. המבוכה, החשש מלפגוע, מלהיות טרחנית כזו במיטה "יותר למעלה" או "יותר חזק", הרגיש לי כאילו דמות לא קשורה משתרבבת פתאום לרגע הזה. שקטה שכמותי, נותרתי לא מסופקת הרבה פעמים, וקיוויתי שיבוא מישהו או מישהי שפשוט יודעים את העבודה, כאילו מכירים את הגוף שלי יותר טוב ממני. אבל, במיניות שני הצדדים אמורים ליהנות, ולהתמסר. וזו לא מטרה פשוטה בכלל- לרגע התבלבלתי וחשבתי שזה קורה מעצמו. לאחרונה אני מגלה את הכוח של מילוליות בהירה בזמן המיניות, וגם לפני (מה בא לך לעשות הערב?) וגם אחרי (איך היה לך) ...

לפעמים אנחנו עושים סשן שכל המטרה שלו היא לדבר תוך כדי, לשחק ולתקשר וללמד אחד את השנייה ביחס למשהו מסוים, בידיעה שהסשן הזה לימודי, ובלי ציפיות מלבד תקשורת. היום, כשמדייקים אותי, בתוך הדיאלוג שבראש שלי, אני מנסה להשתיק את כל הקולות, ולהוציא את הדיאלוג החוצה, להיות יותר תגובתית, אולי אפילו להגיד "תודה", או "ככה?", או "כשאמרת לי להאט, היה לי כיווץ". ולפעמים, אם המבוכה והעלבון כובשים אותי, אני עוצרת הכל, נושמת, וחוזרת למרכז הביחד שלנו, שעבורי הוא נשיקה רכה ונעימה, מלווה בחיבוק קרוב."

---

כשקראתי את המילים של שרוןזוגתי , עלה בי עצב. על כמה שאנחנו רוצים להיות קרובים אבל מרגישים כל כך רחוקים. אם היא היית יודעת מה עובר עלי עד שאני אומר - "אפשר להאט קצת"... אז הנה דוגמא: קודם כל, אני מרגיש לא בסדר שאני לא בקצב שלה, שאני לא 'להוט' כמוה, כמו שאני 'אמור' להיות אז אני משתדל בכח להדביק את הקצב. אחר-כך יש פחד שהיא תקלוט שאני לא בקצב שלה ותתאכזב. ואז, עולה תחושה שהיא לא קשובה לי, שהיא לא רואה אותי. אבל איך היא תהיה קשובה, אם אני משחק שהכל סבבה ?

בדרך כלל אני מתבשל קצת עד שאני מעיר לה (גם לא בא לי ששוב היא תרגיש שהיא לא בסדר) אז שכשאני כבר פותח את הפה, זה יוצא, קצת חסר סבלנות. וזה בכלל לא הטון שרציתי שיצא... למה זה כל- כך קשה לי לדבר בזמן מיניות ? אולי כי אני לא רגיל לזה ולא ראיתי דוגמא לאיך עושים את זה. אולי כי לפעמים חסרות מילים לתאר תחושות שהן בגוף, ביצר. ואולי זה משהו בסיסי כזה, קדום, מהינקות, משהו שרוצה שיבינו אותו בלי מילים, כי כשהיינו תינוקות, החיים שלנו היו תלויים בזה שיבינו אותנו בלי מילים. אם לא הבינו אותי, זה היה גיהינום. אם כן הבינו, זה היה גן-עדן. אולי זו עדיין הכמיהה. הפנטזיה. שיספקו את כל הרצונות והצרכים שלי, בטלפתיה.

האבסורד הוא, שבמקום הכי קרוב שלנו, קשה לנו לבקש וקשה לנו לקבל דיוק, וזה יכול להרגיש כמו גיהינום. למרות שלפעמים גן-העדן, נמצא ממש מעבר למילה אחת. וכאן נכנס המקום של להתרגל ולתרגל. אפשר לעשות את זה בבית בזוג ואפשר לבוא למרחב תומך ומודרך. כמו סדנה למשל. אם בא לכם ללמוד כלים של תקשורת אינטימית. לכו לסדנאות, אפשר בהן להתנסות - בלדייק במילים את מה שמתאים או לא מתאים, במיניות.

אשמח לשמוע כאן או בפרטי, מה מעלה בכם הפוסט הזה איפה זה פוגש את היחסים שלכם ?

שחר ברלוביץ - מדריך לתקשורת אינטימית

ליצירת קשר - 054-7944986

Snupkin@Gmail.com

  • Facebook Social Icon

לעמוד הפייסבוק שלי לחצו

שחר ברלוביץ - מנחה לתקשורת אינטימית