מתוך הבלוג שלי ב'הארץ'
רוב הזוגות שפונים אלי לקליניקה לא ממש מדברים על סקס. לפעמים הם אומרים אחד לשנייה שהם רוצים סקס או משתפים באיזו פנטזיה. יש כאלה שחושבים שהם פתוחים, ברורים ומודעים, אבל רובם פשוט לא יודעים איך לדבר על סקס.
הסיבה שזה כך היא שאין לנו שפה שמתארת את התחושות והתשוקות שלנו. לא לימדו אותנו איך לדבר על סקס, איך לדייק מה בא לי ומה לא בא לי, איך להביע קושי או תסכול. להזמין אוכל מתפריט עם מאה אפשרויות - אנחנו יודעים, לומר מה נעים לנו בגוף - כל-כך מסובך.
אנחנו מטילים הרבה השלכות וציפיות על המיניות. כמהים שיבינו אותנו בטלפתיה, ש"ירגישו" אותנו ויידעו באופן עיוור אני אנחנו אוהבים. זה רצון לגיטימי אבל הדרך להשגתו עלולה להיות רצופה בקצרים תקשורתיים. רוב הזוגות שפונים אלי חושבים שהם יודעים מהן הציפיות של הפרטנר/ית ומנסים לעמוד בהן. אחרי שיחה כנה הם מגלים במקרים רבים שמה שחשבו אינו נכון. האמת היא שאנחנו לא ממש מדברים על הנושאים האלה גם עם עצמנו. יש לנו פנטזיות, כמיהות, תסכולים - אבל האם אנחנו עוצרים לרגע ובודקים מה באמת בא לי? מה אני באמת צריכ/ה בסקס?
השיח הזוגי על מיניות מלווה בפחד שיתגלה כי משהו "לא בסדר". למשל, שאחד מאיתנו מתוסכל ומסתיר את זה, שיש רצונות או צרכים מושתקים ומה עושים איתם. מעל לזה מרחף הפחד מפני הגילוי שאנחנו בעצם "לא מתאימים" או כבר לא נמשכים. זה פחד שיכול לשתק ולהפוך את היכולת לשוחח בפתיחות להליכה בשדה מוקשים.
הפחד לפגוע או להיפגע הופך את השיח הזוגי לטעון. כל סימן, אפילו הכי קטן, שבן/בת הזוג לא מרוצים - והעסק הופך לעינוי. השיח על סקס הוא בעצם שיח על הצרכים שלנו. הוא מאיים בעיקר משום שאנחנו מטילים על בן/בת הזוג שלנו את תפקיד ספק הצרכים. בחלומותינו, הסקס קולח, פרוע, רומנטי, מענג, משחקי ומספק. עצם הדיבור עליו עלול לסדוק את הפנטזיה הזאת, גם במצבים שבהם בתוך תוכנו אנחנו יודעים שמשהו בעצם לא עובד לנו.
דמיינו לעצמכם עולם שבו אתם יודעים לתקשר את הרצונות שלכם כפי שאתם מדברים על למשל על התחביב האהוב עליכם. עולם שבו יש לכם אפשרות לטעום מכל מה שיש למיניות להציע ויש לזה לגיטימציה משום שברור לכולם שלכל אחד יש טעם מיני שונה. נשמע כמו חלום? אולי, אבל כן אפשר לעשות כמה דברים כדי לדבר על סקס ולהישאר בחיים.
* הקדישו לזה זמן רגוע. לא בהמולת היום ולא אם משהו טעון עם הפרטנר/ית. * לפני השיחה, חשבו עם עצמכם: מה אתם אוהבים בפרטנר/ית שלכם? מה הייתם רוצים עוד מהאיכויות שיש בחיבור שלכם? * נהלו את השיחה לאט. אולי יש מטענים. הקשיבו עד שמי שמולכם מסיים לדבר. אל תמהרו להגיב. * פתחו בשיח על מה שאתם צריכים כדי להרגיש בטוח בשיחה. לדוגמה: שיח לא שיפוטי או מאשים, שיהיה מגע וכו'). * הסבירו לפרטנר/ית מה אתם צריכים כשאתם נלחצים מהשיח. לדוגמה: לעצור ולהיות במגע, לקחת כמה דקות הפסקה, תגיד/י שאת/ה חשוב/ה לי. * ספרו לפרטנר/ית למה מערכת היחסים המינית שלכם חשובה לכם. לדוגמה: זו דרך להתקרב, אני אוהב/ת את המגע שלנו, זה מאפשר לי להוציא החוצה צדדים ייחודיים שקיימים בי, זה זמן איכות, זה מרגיע אותי. התייחסו לחלקים שאתם אוהבים בחיבור המיני שלכם. * אל תאשימו או תבקרו את הפרטנר/ית שלכם. נסו לקחת אחריות. לרוב צריך שניים כדי שמשהו יסתבך. דברו קצת על הדפוסים שאתם מכירים מהעבר שעוצרים אתכם. דברו על מה שמתקיים עכשיו ומה הייתם רוצים שיקרה איתו. איזה שינוי הייתם רוצים לראות? * שתפו בפחדים שלכם שקשורים למיניות האישית שלכם. לדוגמה: פחד מדחייה, פחד מאשמה, פחד לאבד את עצמי, פחד להיות בריצוי, פחד שאני רוצה יותר מדי, פחד שמה שאני אוהב לא בסדר, פחד שאני לא טוב. * דברו על צרכים ולא על מעשים ספציפיים. הרבה פעמים, אנחנו נתפסים על משהו נקודתי שנראה לנו שאנחנו רוצים. ככל שתיצמדו למשהו ספציפי - כך יש סיכוי גבוה יותר שהוא יישמע כמו דרישה מהפרטנר/ית. רצוי שתבינו מה עומד מאחורי המשאלות שלכם ואם אפשר לספק אותן ביותר מדרך אחת. * שימו לב שהבקשות שלכם הן לא דרישות. אף אחד לא אוהב שדוחקים בו לעשות משהו. קיבלתם סירוב - תנשמו וחפשו יחד משהו אחר, שמתאים לשניכם. * נסו למצוא משהו קטן וחדש שבא לכם לעשות יחד. משהו שיעצים את האינטימיות הפיזית ביניכם. * באינטראקציה המינית הבאה שלכם, נסו לדבר קצת לפני ולדבר קצת אחרי. בהתחלה זה אולי מוזר, אבל תרגול שיח על מיניות הוא שריר שכדאי לפתח. ככל שתדברו יותר - כך יהיו לכם יותר מלים להביע את המיניות שלכם.