? איך מדברים על סקס עם פרטנר חדש

מיניות עם אדם חדש, יכולה להיות חוויה ממש מסעירה. הכמיהה, הפלירטוט, רצון לכבוש, הפחד להידחות, גילוי של גוף חדש וסקרנות לחיבור אינטימי וארוטי - כל אלה יוצרים תמהיל מרגש וחשוף.


העניין הוא, שבמקביל לסקרנות והתשוקה, עלולים להתגנב להם גם חששות ופחדים כמו, "זה יהיה נעים?"; "מה הציפיות ממני?"; "אולי אתאכזב?"; "אולי אאכזב?"; "מה זה אומר על היחסים שלנו?", "האם יש סיכוי שאקבל מחלת מין?". כשאנחנו נכנסים למיטה עם המון סימני שאלה, הם נשארים בראש במשך המפגש, מה שעשוי להוביל לאי-הבנות וניתוק מהסיטואציה.



אם רק היינו עושים שיחה קצרה לפני, על מה מתאים לנו שיקרה במפגש ומה לא, מה עושה לנו נעים, מה הקצב שמתאים לנו, ומוסיפים קצת בהירות על מה משמעות המפגש ואיך היינו שמחים להמשיך אחרי - הסיכוי למפגש מספק היה עולה בהרבה. אלא שרוב האנשים לא ממש עושים שיחה לפני שהם נכנסים למיטה עם אדם חדש. במקרה הטוב הם ישאלו משהו על בדיקות של מחלות ומין ואולי שיחה חטופה על אמצעי מניעה. בין אם זה קורה בדייט בראשון או בחמישי, ובין אם ברור לכם שזה הולך לזוגיות ואו ממש לא.


לרוב אנשים "מתגלגלים" למיטה, גם אם הם יודעים שזה הולך לקרות, זה נוכח באוויר כמשהו לא מדובר ש"זורמים" אליו. אנשים לא עושים שיחה על סקס לפני סקס עם פרטנר חדש, מתוך הפחד שזה יכבה את התשוקה, ירחיק, יפגע בזרימה. אולי אצל כמה מכם זה נכון, אבל עבור רוב האנשים שיחה לפני תשפר משמעותית את החוויה.


בדקו עם עצמכם: האם ביום שאחרי יש לכם נטייה להתחרט? להרגיש מרוקנים או מבולבלים? להיכנס ללופים לגבי מחלות מין או הריון? אם עניתם כן על אחת האופציות האלה, שיחה כזו עשויה לעזור לכם לצאת מהדפוסים.


להכיר במיתוסים מיתוס הטלפתיה. לימדו אותנו בטלוויזיה שמיניות אמורה להיות קולחת, סוערת, פשוטה וללא מילים. למעשה, מחקרים מראים, שככול שאנחנו מדברים יותר בסקס כך גדל יותר הסיכוי למפגש מספק. מיתוס הכימיה. אומרים שאו שיש חיבור מיני וניצוצות ואורגזמות מטורפות או שזה "לא זה". סקרים מראים שמיניות נהיית טובה דווקא אחרי שלושה או ארבעה מפגשים אינטימיים, כשיש כבר יותר ביטחון והכרות בין הפרטנרים.

מיתוס הסקס בדייט הראשון. "אם יהיה סקס בדייט הראשון, זה אומר שזה לא רציני" - קלישאה שגדלנו עליה. יש הרבה זוגות מאושרים שהכירו בסטוץ חד-פעמי. אם אתם מרגישים ביטחון וחיבור עם הפרטנר שלכם, אם שיקול הדעת שלכם לא מעורפל על ידי אלכוהול, אין צורך לפחד מחיבור מיני במפגש הראשון. זה לא אומר כלום על המשך היחסים ביניכם.

מיתוס המשחק המקדים. יש אנשים שעבורם מין הוא חדירה, וכל מה שלפני בכלל לא נחשב. העניין הוא שחדירה היא רק חלק מסך המיניות ושבהרבה מקרים שני הצדדים בכלל לא רוצים חדירה אבל הם חושבים שזה מה שמצופה מהם. המשחק המקדים הוא לא פחות "המנה העיקרית" מחדירה. סקרים מראים שיש סיכוי למיניות טובה יותר, כשמאריכים את המשחק המקדים ומחכים עם החדירה או אפילו מוותרים עליה בהתחלה. מיתוס נגעת-נסעת. אולי אתם במחשבה שאם האנרגיה המינית עולה, חייבים לעשות איתה משהו. שאם התחלתם משהו אתם חייבים להמשיך אותו "עד הסוף". אז לא, לא חייבים. אנרגיה מינית אינה רכבת חד כיוונית שדוהרת אל האורגזמה. אנרגיה מינית יכולה לעלות ולרדת, לסעור ולשקוט. אתם לא חייבים כלום, גם אם אתם התחלתם, מותר ורצוי שתעצרו כשמשהו לא מתאים לכם/ן.


על מה כדאי לדבר? מפגש אינטימי עם אדם חדש הוא מצב מאוד פגיע ורגיש. גם אם אנחנו מנהלים שיחה, לא בטוח שכל מה שנאמר הוא נכון. "האם הוא באמת נבדק למחלות מין ויצא נקי?"; "האם להאמין לה שהיא על גלולות?". אם אתם עדין לא בוטחים באדם שמולכם, כדאי לשמור על זהירות ולהשתמש בהגנה בסיסית - קונדום. הוא אמנם לא מגן מפני כל הסיכונים, אבל הוא מכסה חלקים נרחבים. אופציה נוספת, היא לחכות עם החדירה (וגינלית ואנלית) עד שיבנה אמון. תמיד יש איזה שהוא סיכון, במפגש מיני. זה חלק מהחיים, זה אפילו מרגש עבור רבים מאיתנו.


אלה הנושאים שכדאי להעלות לשיחה: תשוקות וגבולות. מה בא לכם שיקרה ומה לא בא לכם שיקרה? איזה מגע נעים לכם ואיזה פחות? מה מעניין לכם לנסות יחד ומה ממש לא מתאים שיקרה? ככל שתהיה יותר בהירות לגבי הנושאים האלה, כך תגדל תחושת הביטחון ואיתה גם ההנאה. אבל אולי לא זה ברור לכם, מה בא לכם ומה לא. זכרו, תמיד אפשר להתחרט ולבקש משהו אחר או לסמן גבול חדש. עצם ההנכחה של תשוקות וגבולות בשיחה כנה, פותחות את השיח לדבר על הנושאים האלה גם תוך כדי המפגש. זה המקום לשתף מה אתם אוהבים במין. להוביל? לשחק? להיות פראי? לזוז לאט? ולחלוק מה אתם לא אוהבים. דגדוגים? כאב? אנאלי?


דוגמאות לתשוקות: "אני אוהב מגע נוכח ופחות מגע מדגדג"; "בא לי שנתפשט ממש לאט, לוקח לי זמן להרגיש בנוח"; "אני אוהבת שנוגעים בחזה וממש לא אוהבת שנושפים לי על הפנים"; "בא לי להתמסר להובלה שלך". דוגמאות לגבולות: "בכיף מגע חיצוני באברי מין, אבל בלי חדירה, אפילו לא עם אצבעות"; "בא לי להתכרבל אתך אחרי, פחות מתאים לי שתישארי לישון"; "יש לי פציעה בגב התחתון, אז בזהירות שם".


חששות וכמיהות. בדקו עם עצמכם מה אתם צריכים כדי להרגיש בטוחים. מה חשוב לכם שפרטנר/ית שלכם ידע אליכם? פיזית ורגשית. אם החשש שלכם הוא ממחלות מין, כדאי לשאול על היסטוריה של מחלות מין. על מועד הבדיקה האחרונה וכמות הפרטנרים שהיו מאז. כמובן שגם שיחה על אמצעי מניעה מתאימה בשלב הזה. אם יש ספק בנושא הזה, השתמשו בקונדום. עם כל הסרבול שלו, הוא פתרון יעיל.


דוגמה לחשש: "נבדקתי לפני שלושה חודשים ויצאתי נקי, מאז הייתי במגע אינטימי עם שתי נשים, זה היה עם קונדום. מה אצלך?". אם החשש שלכם נוגע במהות היחסים ביניכם, כדאי לשאול על מערכות יחסים אינטימיות שיש לפרטנר וכדאי לדעת עליהן, ואם יש שם הסכמים או גבולות שחשוב שתדעו. כדאי גם לשאול על המשמעות של המפגש ביניכם, אם זה עדיין לא ברור לכם. דוגמה לחשש: "יש עוד מישהו שאת ביחסים איתו?"; "בדיוק יצאתי ממערכת יחסים, אני עוד לא יודעת אם בא לי להיכנס בקרוב לעוד מערכת יחסים, איך אתה עם זה?"; "מיניות פותחת אצלי את הלב, מפחיד אותי להיפגע".


כמיהות. באזור הכמיהות, כדאי לשים לב מה חשוב לכם, מעבר לאינטראקציה המינית. מה אתם צריכים כדי להרגיש חופשיים ושלימים עם המפגש? אולי זה שיח על משמעות המפגש ביניכם, או אולי זה מה אתם צרכים ביום שאחרי. דוגמה לכמיהה: "בא לי שזה יעמיק את החיבור ביננו"; "בא לי שזה יהיה אינטימי וקרוב, אני עדיין לא יודעת מה זה אומר על ההמשך"; "אני רצה חיבור פשוט, בלי לדעת לאן זה הולך"; "חשוב לי שנפגש שוב, גם אם לא לסקס, שזה זה לא יהיה חד-פעמי"; "אני מעוניין להתקרב אלייך ולפתוח את הלב שלי"; "אני רוצה שנזוז לאט ונעצור מידי פעם לבדוק אחד עם השנייה מה העניינים"; "אני נוטה להתבלבל ולא לשמור על עצמי, אני צריכה שתבדוק איתי מדי פעם מה שלומי"; "בא לי שתשלח לי מחר הודעה לשאול לשלומי, מתאים?".


בין אם תצליחו לשוחח בכנות ובין אם לא, בין אם הכמיהות והתשוקות שלכם יתממשו או לא - עצם השיחה תפתח עבורכם ערוץ תקשורת ותלמד אתכם על הפרטנר החדש שלכם.

מי שמתקשה בפתיחת שיחה ספונטנית כזאת יכול לשחק במשחק התשוקות/גבולות/חששות/ציפות, לעבור יחד שאלה שאלה ולראות מה עולה בכם. אפשר גם לענות על חלק מהשאלות. ענו על השאלות, שאם לא תדעו את התשובות שלהן זה עשוי לבאס אתכם או לפגוע לכם בחוויה.

מה ממש בא לך שיקרה במיניות ביננו? *איזה סוג מגע נעים לך? חזק, עדין, מרפרף, שורט *מה בא לך לחוות? משהו עדין ורך? משהו סוער ואינטנסיבי? * ספר/י על משהו ספציפי שאת/ה אוהב/ת לחוות במיניות? * מה לא מתאים שיקרה במיניות בינינו? *איזה סוג מגע לא נעים לך? חזק, מדגדג, שורט? * האם יש לך אזורים רגישים למגע בגוף? * מה הגבול שלי להיום? לדוגמה: "בלי חדירה; בלי אוראלי"; "בלי מגע באברי מין"; "בלי להוריד בגדים?". *מתי נבדקת למחלות-מין? מה היו התוצאות הבדיקה? *באיזה אמצעי מניעה נשתמש? *מה צריך/ה שיקרה כדי שנרגיש בטוחים לעוף יחד? לדוגמה: "שנזוז לאט"; "שיבדקו איתי לפני ש'עולים שלב'"; "שיתנו לי מחמאות"; "לדעת שהמפגש הזה משמעותי בעינייך".

ומה אחרי - "אני צריכה ספייס"; "אני אוהב לישון כפיות"; "אשמח לישון לבד". בעתיד הקרוב – אין לי ציפיות, אשמח לדעת שנפגש שוב, אשמח לשיחה או הודעה מחר.


אם עולה מבוכה דברו עליה, מן הסתם שניכם נבוכים. אם עשיתם את השיחה או דילגתם עליה, תמיד מומלץ לבדוק תוך כדי הסקס. לפני כל עלית מדרגה (הורדה של בגדים, מגע באברי מין, חדירה): "זה נעים מה שאני עושה?"; "אפשר לגעת לך ב...?"; "בא לך להגיד לי מה עושה לך טוב?". לכל הנשים שקוראות ומהנהנות עכשיו, שימו לב: גם גברים אוהבים שבודקים איתם, ששואלים אם משהו מתאים או לא מתאים להם.

זכרו, אם שאלתם שאלה, וקיבלתם תשובה מגומגמת, התשובה היא "לא". "אולי" זה "לא". היסוס זה "לא".


וכמה עצות לסיום יש רק הזדמנות אחת, לעשות משהו בפעם הראשונה. היו סקרנים, התענגו על הגילוי. ככל שמאטים, נהנים יותר מהדרך, אז זוזו לאט. אם אתם שיכורים או מסטולים, וזו פעם ראשונה של מין בין שניכם, קיים חשש שאחד מכם לא נצא בשיקול דעת. ההמלצה היא לחכות עם מגע באברי מין לפעם שתהיו פיכחים. חפשו את ה"כן!", עם סימן קריאה. כשאין לכם בהירות פנימית לסיבה שאתם נכנסים לאקט מיני, עשויה להתפתח אכזבה או אפילו פגיעה, של אחד מהצדדים. יש הרבה שיח על הסכמה, ואכן הסכמה זה חשוב, אבל כמעט אין שיח על רצון, על תשוקה. אולי לפעמים אתם לא יודעים מה אתם רוצים ועולה בלבול. הטיפ הוא, להקשיב פנימה ולשאול את עצמכם. האם בא לי מה שקורה עכשיו? מה הגוף שלי אומר על זה?

אם אין תחושה בגוף שלכם שאומרת 'כן!' אם אין תחושה שהראש שלכם אומר "כן!" זו דרך להבין שמשהו לא עובד לכם. שאלו את עצמכם מה יעזור לכם להגיע ל"כן| עם סימן קריאה. אם אין דבר כזה, האטו או עצרו. דברו על זה וחפשו יחד עם הפרטנר את ה"כן" הברור. אולי זה מפחיד לדבר על זה, אבל אם תעשו את זה בכנות ובלי להאשים את הפרטנר, יש סיכוי שתיפתח הדלת לחיבור עמוק ומענג יותר.


מתוך כתבה של בעיתון 'הארץ'.