? איך לדבר על סקס עם הילדים

לדבר על מיניות עם הילדים, יכול להיות משהו מלחיץ ומביך. זו הסיבה שרוב ההורים מתחמקים מזה. מקווים שמישהו אחר יעשה איתם את השיחה הזאת, אולי בבית ספר, אולי סדרה בנטפליקס תלמד אותם את רזי עשיית האהבה. אז זהו, שזה לא באמת עובד.


האם אתם זוכרים שיחה טובה כזאת שעשו איתכם? לרובנו לא היתה, ואם היתה - היא התמקדה בפרטים הטכניים והמפחידים של המיניות, ואווירת המבוכה היתה גדולה. הריון, מחלות מין ואונס, הם הנושאים המרכזיים שנוהגים לדבר עליהם עם ילדים ונוער.



יחסי מין הם קודם כל יחסים, יחסים של האדם עם האחר ויחסים של האדם עם עצמו. עוד לפני איזושהי שיחה, הילדים שלכם כבר מקבלים לא מעט מסרים לגבי מיניות, מהטלוויזיה, מהחברים ומאיך שמתנהגים בסביבה הקרובה להם, בעיקר מההורים שלהם. בכתבה הזו תקבלו כלים לגישה לשיח בנושא. במקביל, אנחנו מזמינים אתכם לבדוק, מה הילדים שלכם לומדים מכם והסביבה הקרובה.

שיחה על מיניות, היא בעצם שיחה מתמשכת, ולא שיחה אחת. מיניות זה לא משהו שעושים עליו וי. מיניות מורכבת ממגוון נושאים, כמו תקשורת אינטימית, יחס לגוף ולעונג, גבולות ופרטיות, וכמובן איך באים ילדים לעולם ואיך קוראים לכל החלקים האלו שבדרך כלל אנחנו מסתירים. זו שיחה מתמשכת, שנוגעת בכל תחומי החיים.


השיח אמור להיות מותאם לגיל ולבגרות הרגשית של הילד. בגילים צעירים השיח הוא על שמות אברי המין, גבולות של הגוף ופרטיות. בגילים בוגרים השיח יותר הוא על מה הם יחסים, עונג, רגשות, הדדיות והסכמה. אנחנו נתייחס בדוגמאות פה, לבני תשע ומעלה (נסו להתאים את השיח לבגרות הרגשית של הילד).


לפני הכל, כדאי שתבררו עם עצמכם, מה אתם חושבים, מרגישים ויודעים בנושא. רובנו לא באמת למדנו על מיניות. במשך הזמן, אספנו דעות מתוך אינרציה של החיים. הרבה פעמים עם כל הבגרות שבנו, יש לנו חלקים לא מודעים ומאוד נבוכים מהנושא. אחת הסיבות שקשה לנו לדבר על זה היא שהיא חושפת את המבוכה ואת האמביוולנטיות שיש לנו בנושא. במקום להיות הדמות ההורית החזקה היציבה יוצא מאתנו משהו מגומגם, והילדים חשים בעניין מיד.


אז לפני שעורכים שיחה כזו כדאי לברר בעצמכם, מה בעצם אתם חושבים, יודעים ומרגשים בנושא הזה, בדקו עם עצמכם איפה לכם יש בושה או שיפוט לגבי המיניות שלכם, ובאלו אזורים חסר לכם ידע. מיניות היא שלל תתי נושאים, לא רק פין שנכנס לפות, אורגזמה, הריון ומחלות מין.


הכוונות לשיחה * דברו יותר בתכיפות. שיחה על מיניות פעם בשנה זה מעט. שיחות על מיניות יכולות להיות קצרות ואגביות (כשנוסעים באוטו), נקודתיות, על נושאים ספציפיים (ראיתם עכשיו משהו בטלוויזיה), הן לא חייבות להיות שיחות מאוד רציניות ועמוקות. כדאי לייצר ערוץ תקשורת פתוח וכדי שזה יקרה, רצוי שיהיו הרבה הזדמנויות לדבר. * שאלו הרבה שאלות. נסו לייצר שיחה בה הילדים חולקים אתכם דעות ומידע, ולא רק אתם איתם. התעניינו, למרות המבוכה שלכם ושלהם, ונסו להימנע מגישה חטטנית או ביקורתית. צרו שיח לא שיפוטי שבו אפשר לדבר על הכל. נסו להימנע מלתת עצות, אם לא ביקשו מכם כאלה. דברו על המבוכה שלכם אם היא עולה בכם. * תנו קונטקסט. אם יש תחושה שהילדים נחשפו לחומרים מסוגים מורכבים (אלימות, מיניות) והם עשויים לפרש אותם באופן לא מדויק, עצרו ודברו על זה. הסבירו להם מה דעתכם, שאלו אותם מה דעתם. * נסחו את המיניות שלכם לעצמכם. מה היא מיניות מיטיבה בעיניכם? שימו בצד את מה שאתם חושבים שילדים אמורים לדעת. נסו להבין בעצמכם, מהניסיון האישי שלכם, מהי מיניות טובה. מה יש בה, מה היא כוללת, מה היא לא כוללת, איזה מגע יש בה, איזו תקשורת יש בה. שאלו את עצמכם: איזה מידע הייתם רוצים שיעבור לילדיכם, מידע שאתם לא זכיתם לקבל. * אל תלחיצו. אם עולה מולכם התנגדות או מבוכה, הסבירו למה חשוב לכם לדבר על הנושא ותנו ספייס, נסו שוב בפעם אחרת.


אז על מה כדאי לדבר? על אינטימיות. מרחב אינטימי הוא מרחב שאפשר לדבר בו על רגשות וקשיים, כזה שנותן תחושה בטוחה ואוהבת. מיניות מיטיבה היא קודם כל אינטימית. השאיפה היא שבכל מפגש מיני תהיה אינטימיות. ככל שיהיו לילדים שלכם יותר דוגמאות לאינטימיות, כך הם יוכלו לזהות אותה ביחסים עתידים ולשאוף לכך. לדוגמה: שתפו אותם בביישנות או קשיים חברתיים שהיו לכם כשהייתם בגילם ושאלו אותם בעדינות על החששות שלהם מול ילדים שהם מחבבים. עודדו אותם להביע רגש בלי לתת להם עצה. במקום פתרונות, נסו להגיב באמפתיה לקושי שלהם: "זה נשמע קשה" ו"זה באמת עצוב" עדיפות על פני עידודים ופתרונות.

בדקו עם עצמכם: האם שיחות כנות ופתוחות מתרחשות בתכיפות בין בני הבית (בין ההורים וגם עם הילדים)? האם יש בבית שיחות על רגשות? האם יש מקום להציג פגיעות בלי לקבל ביקורת? האם יש סכנה שדברים שנאמרים ישמשו אחר כך נגד הדובר? השאיפה היא, לתת כמה שיותר דוגמאות לשיח מקבל ומכיל של רגשות.


על מגע. מגע היא פעילות שלא באה בקלות לרבים מאיתנו. יש סוגים שונים של מגע: חיבוק, ליטוף, עיסוי, טפיחה ועוד. מגע הוא שפה, וככל שמדברים אותה יותר, כך היא שגורה וטבעית יותר. שאלו את ילדיכם מדי פעם אם הם רוצים חיבוק. הסבירו שרצוי לבקש רשות לפני שנוגעים במישהו אחר.

בדקו עם עצמכם: כמה מגע יש בבית? האם אלה חיבוקים, כרבולים, ליטופים, משחקי התגוששות? האם הייתם רוצים שיהיה יותר מגע בחיים שלכם ושל ילדיכם?


על עונג כמצפן. השיח המיני נוטה לשים דגש על החלקים ה"שליליים". זה טוב שהילדים יידעו על הסכנות בנושאים של מחלות מין, הריון לא רצוי, ניצול, אונס וכו'. אפשר ורצוי לשוחח איתם על כך ותוכלו למצוא הרבה מידע ברשת על כך. אבל שיח שהוא רק מפחיד יכול גם להרחיק את התקשורת וליצור הדחקה. שיח על עונג הוא יותר מביך, אבל מאוד חשוב. כוונו אותם לבדוק מה עושה להם נעים. עודדו אותם לחקור את עצמם, לברר מה נעים להם בגוף. לפעמים זה יותר ברור מה כן נעים, מאשר מה לא – זו דרך לשים לב מתי משהו לא מתאים להם.

לדוגמה: שאלו אותם איזה מגע הם אוהבים ואיזה מגע מציק להם (שידגימו עליכם), הסבירו להם שכשמישהו לא נעים להם בגוף, זה סימן לעצור.


על גבולות. ככל שיהיו לילדים דוגמאות טובות לשמירה על גבולות - איך מסרבים למשהו כשהוא לא מתאים, איך מציבים גבול, איך מכבדים גבול של אחר - כך הם יבינו מה לעשות בסיטואציות אינטימיות מטרידות. הסבירו להם למה גבולות זה חשוב (לא רק בנושא מיניות); תנו מדי פעם דוגמה אישית לשמירה על גבולות שלכם; הזכירו להם שמותר ורצוי להגיד "לא" כשמשהו נותן תחושה משונה. בכל מה שנוגע לגוף שלהם, אם יש ספק, כדאי לעצור. אם מישהו לוחץ עליהם להמשיך, זה הזמן ללכת. לדוגמה: ארגנו איתם משחק, שבו אתם מציעים לעשות איתם משהו והם חייבים להגיד לכם "לא" ואז להציע לכם משהו אחר ש"כן" בא להם. חיזרו על המשחק כמה פעמים ברציפות.

בדקו עם עצמכם: כמה מכבדים גבולות בבית שלכם? האם יש לילדים פרטיות? האם אתם שומרים על הגבולות שלכם מול הילדים? כמה אתם מחליטים לגבי הגוף שלהם? האם אתם אומרים להם מה ללבוש, אולי איך להתנהג עם הגוף שלהם? האם אתם דורשים לעתים מהילד לתת נשיקה או חיבוק לכם או לאחרים גם כשהם לא רוצים? אם הנושא חדש לכם, חפשו ברשת את הערך "מעגל ההסכמה".


על הגוף. דימוי גוף הוא עניין מורכב. גם אנחנו כמבוגרים מושפעים מאוד מהמודלים המוגזמים של היופי. רובנו מחזיקים בלא מעט ביקורת עצמית על הגוף שלנו. לכן כדאי לשים לב מה המסרים שנוכחים בבית על אנשים "שמנים" או "מכוערים". האם יש מודל לגבריות או נשיות "נכונים"? לרובנו יש עוד דרך לעשות עד שנקבל באהבה את הגוף שלנו, אבל בינתיים השאיפה היא לדבר על המורכבות הזאת. נסו להמעיט בביקורת על הנראות שלהם ושלכם, היו קשובים למצוקות שלהם בנושא. לדוגמה: ארגנו משחק שבו כל אחד מכם מדבר על חלקים בגוף שלו שהוא אוהב ולא אוהב. דברו איתם על מה מיוחד בגוף שלכם ושלהם. אם עולות השוואות לאנשים אחרים הסבירו להם שגוף האדם מגיע בצורות מגוונות, וזה נורמלי ויפה.

בדקו עם עצמכם: כמה אתם עסוקים בדימוי הגוף שלכם? כמה זמן וכסף אתכם משקיעים באיך שאתם נראים (כושר, דיאטה, בגדים, איפור, ניתוחים)? האם הילדים חשופים לפרסומות או לדימויים אידאליים של יופי (טלוויזיה, עיתונים, אינטרנט)? האם אתם מעירים לילדים שלכם הערות הנוגעות למראה של הגוף שלהם, על המשקל שלהם, על איך הם נראים יחסית לילדים אחרים?


על מיניות. שיח על מיניות הוא עניין די נדיר. אבל כשלא מדברים על משהו, המסר שעובר הוא השתקה, התעלמות, הדחקה, והצורך יתמלא מחוץ לבית. ככל שהשיח על מיניות יהיה פחות שיפוטי ויותר סקרני, כך הוא יהיה יותר מקרב. גם אם משהו במיניות של ילדכם גורם לכם לאי-נוחות, זה לא אומר שזה "לא בסדר". כדאי לעשות תחקיר קצר בנושא אנטומיה של אברי מין, הריון ומחלות מין. יש מגוון סרטונים שאפשר לצפות בהם יחד. נסו להתרגל, כבר מגיל ממש צעיר, לדבר על אברי המין בשמם - פין ופות - ולא בכינויים. מילים חשובות שכדאי שילדים ונערים יכירו: פין, פות, זרע, ביצית, חדירה, אורגזמה (של בנים ושל בנות), גירוי-מיני, אוננות, זקפה, מחזור, אמצעי-מניעה.

בדקו עם עצמכם: מה השיח על מיניות בבית (מדובר ולא-מדובר)? כשיש סרט או שיחה על מיניות בטלוויזיה, מה התגובה שלכם? האם אתם מעבירים ערוץ? מתעלמים, קופאים, מעבירים נושא? אולי מדברים איתם על מה שראיתם עכשיו? לא תמיד צריך לדבר, רצוי בעיקר לשאול שאלות, להקשיב ולפתוח ערוץ לשיחה. לדוגמה: כשאתם נחשפים יחד לסיטואציה מינית בסרטון או הטלוויזיה, שאלו אותם מה הם מבינים על היחסים שבין הדמויות? למה הדמויות עוסקות במיניות? הדגישו בפניהם שמיניות טובה קורת בהסכמה, מתוך רצון וקרבה, ושכל דבר אחר הוא לא סימן לאהבה.


על פורנו. פורנו הוא עולם רחב ושנוי במחלוקת. חלקו נגוע בניצול ואלימות כלפי המשתתפים, וחלקו מראה את המגוון העשיר של המיניות האנושית. הוא מגיע בצורות שונות: סרטונים, ספרות, אנימציה ועוד. כשאנחנו מדברים כאן על פורנו, הכוונה היא לסרטוני מין מפורש מסחריים שניתן למצוא באתרים פופולריים. רוב הסיכויים שהילדים שלכם יחשפו לזה בשלב כזה או אחר, מתוך סקרנות או על ידי מישהו מהסביבה שלהם. חשוב לשים בקונטקסט, את מה שהם ראו, לדבר על ההבדל בין פנטזיה למציאות. להגיד למשל ש"כמו שסרט גיבורי-על או הארי פוטר זה לא החיים, גם פורנו הוא פנטזיה מוגזמת, לא ככה נראים יחסי מין". כדאי גם לשאול שאלות: באיזו תדירות יצא לילד לצפות בסרטונים? לאיזה פורנו הוא נחשף? מה הוא מוצא בזה? מה הוא חושב על זה שהוא צופה בפורנו? האם יש שם אשמה, אולי סקרנות או בלבול? אולי גילוי או מבוכה? האם יש מצוקה בחייו בנושא הזה? נסו לא לדבר בערכים אבסולוטיים כמו "טוב" ו"רע". שימו לב, אם יש סיכוי שהילד שלכם הרגיש אשמה אחרי השיחה כזאת, אולי הייתם נחרצים מדי.

בדקו עם עצמכם, כמה הם חשופים לתכנים אלימים, מיניים, חדשות, פרסומות? האם אתם עוזרים לתווך עבורם את מה שהם רואים, מסבירים להם מה אתם חושבים בנושא, עוזרים להם לפתח חשיבה ביקורתית? לדוגמה: דברו איתם על כך שהם עשויים להיחשף לתכנים שיש בהם עירום או אלימות, בקשו מהם לספר לכם כשזה קורה, הבטיחו לא לכעוס עליהם. הסבירו להם שזה עשוי לבלבל או להפחיד אותם וחשוב לכם שהם יקבלו מידע אמתי על איך מבוגרים מתנהגים. אם הם חולקים אתכם שנחשפו לפורנוגרפיה, בדקו איתם מה הם מוצאים בזה, איפה הסקרנות שלהם? נסו לא לשפוט אותם, עודדו אותם למצוא את העונג שלהם גם מבלי לצפות במסך.


על גיוון. על כך שאין דרך אחת נכונה, להיות במיניות, תעודדו סקרנות וחקירה. יש הרבה אפשרויות לעונג, לבד וביחד. וגם, שמיניות היא לא רק חדירה ואורגזמה או מגע באברי מין. מיניות יכולה להיות כל מיני דברים, מיניות היא מגרש משחקים.


על מיניות כרצף. להבין שאני נמצא על רצף כלשהו, מנרמל ומרגיע את החוויה שלי. מכיוון שאין לנו דוגמאות למיניות (אמתית) בחיים הרגילים שלנו, לרבים יש תחושה שהם לא נורמליים. בפועל, כולנו נמצאים על איזה שהוא רצף, במשיכה שלנו לבני המין השני או בני המין שלנו, לכל אדם טעמים שונים והעדפות שונות. אין דרך אחת נכונה למיניות טובה ולכל אדם יש את העניין המיני המיוחד שלו/ה. לדוגמה: כמו שיש לאנשים שונים טעמים שונים באוכל או לבוש, גם במיניות אנחנו יכולים להיות שונים ועדיין חברים.


על הקסם שבאיטיות. שכדאי לקחת את הזמן, ליהנות מהדרך ולשחרר מטרה. אין לאן למהר. מטרות כמו – חדירה, אורגזמה, להתפשט, לגעת באברי-מין, אם ממהרים אליהן, מפספסים חלק מההנאה ואת הכיף שבלהכיר ולהתקרב.


על הדדיות. החשיבות בלהיות קשובים להדדיות במפגש, לשים לב שמה שקורה אינו חד-צדדי. אם הצד השני לא נהנה, זה סימן שמשהו חסר. הסבירו להם שכדאי לשאול מדי פעם "זה נעים?" ו"להמשיך?". על הסכמה ורצון. לקבל הסכמה זה מעולה, אבל הכי טוב זה לשמוע מה הרצון הברור של האחר.


על אלכוהול (וסמים). על ההשפעה של חומרים, על שיקול הדעת והזיכרון (זו לא שיחה על סקס, אבל גם היא חשובה). הסבירו, שרצוי מאוד לא להיכנס לסיטואציה מינית, עם אדם חדש, כשאחד מכם תחת השפעה של סמים או אלכוהול.


על תפקוד. אם משהו "לא עובד" פיזית. כואב, לא עומד/אין רטיבות - אולי זה סימן שהגוף שלך אומר לך לעשות משהו אחר, שכדאי להאט ולעשות משהו יותר עדין.


על תקשורת. סקס הוא טוב כשיש תקשורת טובה, אולי בסרטים אנשים מבינים אחד את השני בטלפתיה, בפועל כדאי לדבר כמה שיותר במהלך מיניות. כדאי לדבר הרבה לפני, תוך כדי ואחרי. וגם כדאי לבדוק מידי פעם עם הפרטנר ומה שלומו. לדוגמה: חשוב, לשאול מילולית, אם זה בסדר, לפני שמתקדמים "שלב" במזמוזים, או לפני שמורידים בגד או נוגעים באיבר מין. עודדו אותם לשאול – "זה בסדר לגעת לך בחזה?", "אפשר לתת לך נשיקה"?


אולי עלתה בכם התנגדות לחלק מהרעיונות שכאן. זה נכון וטבעי והגיוני. אל תיקחו שום דבר שנכתב כאמת יצוקה. מצאו מה נכון לכם ולילדכם. חשוב שתשימו לב באיזו סביבה הילד שלכם גדל ומה הוא לומד ממנה. קבלו אחריות על המסרים שאתם מעבירים. חיקרו את הנושא, לימדו והעשירו את המיניות שלכם. זמנו שיחות עם בני הזוג שלכם ועם הילדים שלכם.

קל ללכת לאיבוד בין כל הדעות והעצות שם בחוץ. אין דרך אחת ללמד מיניות מיטיבה כמו שאין דרך אחת לקיים מיניות מיטיבה. הקשיבו לתחושות הבטן שלכם, נסו לדבר עם ילדיכם כמו שהייתם רוצים שידברו אליכם בגילם. בסופו של דבר, לא המידע שתעבירו יספק את התשובות, אלא התחושה שתמיד אפשר לפנות אליכם בעת בלבול או מצוקה. כדי שזה יקרה כדאי למצוא דרך להתחבר לעולם שלהם, לדילמות שלהם ולסקרנות שלהם. הדרך הזאת עוברת דרך החוויה הפרטית והאישית שלכם ההורים.


מתוך המדור שלי ב'הארץ'.