לפני שנים הגעתי לשתי תובנות: האחת - אם מישהי שאני בעניין שלה לא רוצה אותי - הסיכוי שארצה אותה רק יגבר. השנייה - פלירטוטים ארוכים וציפייה ממושכת לקראת המפגש המיני הם משהו שממש עושה לי את זה.
האמת היא שלאורך תקופה ארוכה חשבתי שזה די מבאס שאני ככה. שיש בזה משהו לא בסדר, כמעט מזוכיסטי. אלא שאז גיליתי את הספר The Erotic Mind של ד"ר ג'ק מורין. בספר מובעת הטענה לפיה כדי שתיווצר חוויה ארוטית משמעותית - יש צורך במשיכה ובמכשול, ולכל אדם יש מכשול שמגרה אותו יותר. מורין תיאר ארבעה סוגי מכשולים המתפקדים כמנועים ארוטיים: 1. כמיהה - הצפייה לקבל משהו שאני חושק בו, אבל רק כמעט לקבל, לא באמת לקבל. משהו בכמעט הזה, בציפייה הזו, יוצר אצל אנשים רבים משיכה ארוטית. אם אתם מאלה שמתאהבים בכאלה שלא אוהבים אתכם חזרה, אם יש לכם נטייה למערכות יחסים לונג-דיסטנס או סתם לטיזינג ממושך - זה המנוע שלכם (וזה לגמרי המנוע שלי).
2. לעבור על איסורים - בגדול, אם בכל פעם שאתם עושים משהו ארוטי ויש לכם קול בראש שאומר "אני לא אמור/ה לעשות את זה", זה סימן הטוב ביותר שהמנוע הזה בפעולה. אז, מעשה שיש בו מעבר על עקרונות המוסר החברתיים או האישיים, סקס במקום ציבורי (הסיכוי להיתפס), בגידה, אפילו צפייה בפורנו (אם זה לא מוסרי בעיניכם) - הם דוגמאות לאיך עובד המנוע הזה, שהוא אחד הנפוצים ביותר ומעוררי האשמה והבושה הגדולים ביותר.
3. משחקי כוח - אם סיטואציה של פערי כוח, מעמד, גיל וכדומה מעוררים בכם ארוטיקה (זה יכול להיות גם מתח ארוטי, לאו דווקא משהו אקטיבי), המנגנון בפעולה. במסגרת זו ניתן למנות כדוגמאות יחסי מורה-תלמיד, בוס-עובדת וגם את עולם ה-BDSM שמושתתים על דינמיקה לא סימטרית.
4. להתגבר על האמביוולנטיות – אוקי, זה קצת מבלבל... הכוונה היא למצב שבו יש בתוכי דחייה כלפי אדם או מעשה מסוים, ואני בוחר להתגבר על כך וללכת על זה בכל זאת. שם, בנקודה הזו, קורה משהו מעורר אצל חלק מהאנשים. למשל, פמיניסטית שנמשכת לשוביניסט (היא שונאת אותו אבל גם רוצה אותו), ריח שמגעיל אותי אבל גם מגרה אותי, סקס עם האקס או סקס אחרי ריב. זהו מנוע ארוטי שמופעל מרגשות סותרים. שימו לב, שבניגוד למנוע הכמיהה - כאן מדובר גם בהתגברות וקבלת הדבר שחושקים בו.
כשחשבתי על אחד הרגעים הארוטיים הכי חזקים שהיו לי בחיי, גיליתי שהוא כלל בעצם את ארבעת האלמנטים שעליהם הצביע מורין. זה היה המפגש הראשון שלי עם אשה שלא היה ברור אם היא בעניין שלי (כמיהה), היה לה חבר (מעבר על איסורים), היה בינינו הפרש גילים (דינמיקת כוח) והיה לה ריח קצת מוזר (אמביוולנטיות).
לכולנו יש מגנט ארוטי פנימי שמופעל בסיטואציות מסוימות ומושך אותנו. חלקנו לא מודעים אליו או לא מודים בו, אבל הוא שם. אני מניח שמצאתם את עצמכם בלפחות אחת מהקטגוריות ואולי חשתם מבוכה על כך. רובנו חשים אשמה ובושה על כך ש"דברים שליליים" מפעילים אותנו מינית. חינכו אותנו שסקס חייב להתרחש במסגרת מסוימת ולכלול פעולות ורגשות מסוימים. כל השאר - אסור, בזוי, סוטה ומופקר.
בין המנועים הארוטיים קיימת חפיפה בנקודות מסוימות. אם למשל אני עוסק ב-BDSM ואני חושב שזה לא מוסרי או לא ראוי, אז אני מרגיש את פעולתם של שני מנועים/מכשולים עליי. המנועים אינם מוחלטים וקבועים אלא מתפקדים יותר כמו ענן של גירויים שאינו סותר אהבה ואינטימיות. אם יש חיבור בין המנוע לבין אהבה ואינטימיות - זה בדרך כלל רק יוסיף לעוצמת המפגש המיני.
שאלת השאלות היא כמובן למה יש לנו את התשוקות האלה? למה רגשות שליליים יכולים לעורר אותנו מינית. התשובה היא שלפעמים המיניות שלנו היא חלון אל המאבקים הנפשיים העמוקים ביותר שלנו, בהם רגשות כמו כעס, פחד ואשמה הם "גורמים מפעילים" לכל הכיוונים. הרבה פעמים התשוקה הכי גדולה שלנו היא ניסיון להרגיע פצעים ישנים. המעבר על איסורים יכול לעורר אותנו בגלל שזו הסתגלות יצירתית למצוקה שחשנו כילדים, למשל כשהמבוגרים דחו את הסקרנות המינית שלנו. לעתים המנוע הארוטי נדלק במצב שמשחזר חולשה או פגיעות, אך הופך אותו למשהו חדש. בהמרת החוויה הכואבת לתשוקה יש מעין לקיחת אחריות.
רוב האנשים מפחדים להודות במה שמפעיל אותם ארוטית והיו שמחים לחשוב שהמיניות שלהם "נקייה". התוצאה היא שהם נשארים בצל הארוטי הפנימי שלהם, ולפעמים זה יכול להוביל להתנהגות פוגענית ולא-מודעת. תגובות כמו 'אני לא מבינה איך הגעתי לסיטואציה ההיא' או 'אני לא מבין מה השתלט עלי באותו רגע' - הן דוגמאות לתחושות שיש לנו אחרי שפעלנו מתוך הצל הארוטי הלא-מודע שלנו.
אז איך מזמנים את המנועים הארוטים לפעולה באופן מודע? קודם מכל מכירים בהם ובזה שזה בסדר "שזה מה שעושה לי את זה". אחר כך, מחפשים דרך יצירתית להביא את הריגוש/מתח לתוך החיים הרגילים, בין עם זה באמצעות משחקי תפקידים או שימוש בפנטזיות. חקירה סביב העניינים האלה עם פחות שיפוט, יותר סקרנות והרבה הומור, מאפשרת להיפתח אל עולם שלם של הנאה וקבלה עצמית.