אז קודם כל, כן האם אפשר להפוך מערכת יחסים זוגית לחברות ? כן זה אפשרי. ברגע זה, אני בקשר קרוב עם לפחות 6 מהאקסיות שלי. וכשאני אומר קרוב, אני מתכוון לקשר שאין בו מיניות ויש בו חברות אמיצה ואינטימיות גדולה. עם רובן אני בקשר שבועי, נפגשים די הרבה, יוצא לבירה עם בני הזוג שלהן ולפעמים עושה בייבי סיטר על הילדים שלהן. מבחינתי האקסיות שלי הן המשפחה שבחרתי לי.
לא לכל אחד מתאים לשמור על קשרים שנגמרו רומנטית, זה גם מאוד תלוי איך נפרדים. לפעמים נשאר כאב שקשה לגשר עליו, לפעמים מעדיפים להתרחק מהכישלון. לפעמים אנשים משתנים והחיבור מתרופף. בשבילי, בנות זוג לשעבר הן משאב נדיר. הן הא-נשים שמכירות אותי הכי טוב, בהכי בטוב ובהכי ברע. זה שאנחנו לא עושים סקס או בקשר רומנטי, זה עדיין משאיר המון חיבורים עמוקים שיש ביננו, כי קודם כל הן חברות שלי. מסתבר שהמצב שלי הוא די חריג. לפעמים לסביבה שלי קשה לאכל את זה. לפעמים שואלים אותי איך אני עושה את זה.
אז...איך עושים את זה בקצרה ? העצות כתובות בלשון זכר אבל תופסות גם בהיפוך ג'נדריאלי. 1. זמן צינון – אחרי סיום החלק הרומנטי, יש תהליך של התאבלות. על עתיד שכבר לא יקרה ולרוב יש גם כעס. זה טבעי וכדאי לתת לזה זמן. בדרך כלל לצד שנפרדו ממנו, לוקח יותר זמן. אצלי זה בין 3 ל 6 חודשים. כך שבחודשים הראשונים, אחרי הפרידה, התקשרות היא לרוב מינימלית, אס.אמ.אס פעם בחודש בערך.
2. מי שעזב - מי שנפרד לרוב הוא זה שעושה את ה'עבודה' בהתחלה. הוא זה שיזום את האס אמ אסים והוא גם יכיל את ההתנגדות/אגרסיה מהצד השני. זה לא אומר שהוא הופך לשק חבטות. זה אומר שהוא נותן את הזמן לצד השני להחלים/להירגע/להתפייס, שומר על מרחק אבל מדי פעם מתקרב.
3. להיפתח למשהו חדש - כדי להתקדם לשלב הבא, זה עוזר אם לשני הצדדים היו חוויות חדשות של הכרות עם אחרים והלב קצת נפתח לאנשים חדשים.
4. עדינות והתמדה –בשיחות והמפגשים הראשוניים, כדאי להתמקד בנושאים פחות רגשים. להיפגש במקומות 'ניטרליים', לא בבית ולא במקומות שמעלים זיכרונות.
במפגשים הראשונים לא כדאי להיכנס להתחשבנות, על מי עשה למי ולמה (כללית זה לא כזה יעיל) 5. לשחרר – כדי באמת להמשיך הלאה צריך לשחרר. לשחרר את הציפיות (שנחזור או נסתדר), לשחרר כעסים והתחשבנות. לשחרר אומר להבין בתוך עצמי למה זה נגמר רומנטית. כדאי באיזה שהוא שלב (קצת יותר מתקדם) לעשות שיחה שמעבדת את הקשיים והסיבות לפרידה. השלב הזה לוקח לפעמים קצת יותר זמן, אז סבלנות לא כדאי להאיץ. לשחרר גם אומר לשחרר רכושנות, קינאה והיצמדות. זה חלק שהוא לא פשוט בשביל רוב האנשים. שהרי היא/הוא אמורים לשבת בבית לבד ולעולם לא למצוא מישהו יותר טוב ממך, אבל בו נכיר בזה שזה לא כך. הרי אתה יוצא לדייטים, אתה מקווה להתאהב שוב, אתה מתנסה במיניות עם אחרות, אז שחרר, היא לא יושבת לבד בבית ליד הטלפון ומחכה לך, ובעצם אתה רוצה שהיא תתקדם הלאה, זה טוב לשניכם.
6. לקיחת אחריות – לקיחת אחריות , גם אם חלקית, על התפקיד של כל אחד בסיבות לסיום הקשר. זו הדרך הכי טובה לייצר תקשורת בונה ומקרבת.
7. לזכור ולא לשכוח – אחד הדברים הבסיסים, זה לזכור למה נפרדתם. לזכור שאתה לא רוצה שתחזרו, גם עם לפעמים כן, וגם עם לפעמים נחמץ הלב לראות או לשמוע אותה מדברת על אהוב חדש, היו סיבות טובות שאתם לא ביחד, שהרי אם היה טוב עוד הייתם ביחד. גם עם אתה זה זה שנפרדו ממנו, אם תביט פנימה, תראה שזה לא היה כזה טוב לפני שנפרדתם. אז לזכור ולא לשכוח – טוב שאתם לא ביחד (רומנטית).
8. שים לב – למיניות/פלירטוט/התאהבות מחודשת. בחלק הזה יש משהו טריקי. יש משהו מושך בלהיכנס למיניות אחרי שנפרדים. יש לזה כמה סיבות – געגועים, מיניות עם מישהו מוכר וטוב, בדידות, פחד נטישה, הרצון להחזיר את הכוח (ששוב תתאהב בי) וגם עכשיו אחרי שכבר כעסנו אין כמו סקס התפייסות. העניין הוא שיש לזה השלכות/מחיר. חיבור מיני/רומנטי מחודש מבלבל את אזורי החברות החדשים שנבנים, זה מפתה אני יודע. העניין הוא שבדרך כלל, בסוף חוזרים לאיזה שהוא דפוס ישן ומישהו נפגע, ואז לוקח שוב זמן לשקם את החברות (זה אפשרי אבל דורש מלא אנרגיה). דבר נוסף – אולי עבר זמן, והחברות נבנתה והמתח המיני שם ולא מצאתם אף-אחד אחר, ואולי מישהו מכם עדיין מפנטז על זוגיות, ופתאום ישנה האופציה לחזור, אולי באמת כדאי לבדוק את זה. ממליץ להיכנס לזה בעיניים פקוחות ועם שיח גלוי ולא 'סתם' להיסחף לזה. יש יותר סיכוי שזה יצלח עם תכנסו לזה מפוקחים לגבי הפחדים, הדפוסים וההשלכות של המהלך הזה.
9. מישהו המשיך – כלל חשוב, אם היא ביחסים חדשים, אל תבלבל אותה. אם היא ביחסים זה מפתה וגם טבעי להיות מאוים. העניין הוא שכדי להיות חבר שלה, אתה צריך לראות את טובתה, ובשלב הראשון (כדאי להיות יותר צדיק מהאפיפיור) ולכן כדאי לך להיות בצד של היחסים החדשים. אתה תמיד תהיה קצת חשוד בזה שאולי אתה מקנא ולכן בגדול אתה בצד של הבחור החדש, מנסה להראות לה את הצד שלו ותומך בקשר החדש. כמובן שאחרי זמן אם אתה רואה שם משהו הרסני אז תגיד משהו, אבל תמיד, לפני, תבדוק את עצמך כמה אתה נקי בנושא. תעשה כבוד לבחור החדש, אם אתה רוצה יחסים איתה, הוא גם צריך להרגיש נוח איתך. אני ממליץ לעשות מפגשים גם עם בני הזוג החדשים. זה יראה שהשד לא כזה נורא. לפעמים זה יהיה מוזר לבני הזוג החדשים שאתם עדיין בקשר והם עשויים לאכול על זה כל מיני סרטים. אין כמו מפגש כדי להחזיר את השד לגודלו הטבעי (בהנחה שאתם באמת לא מחזיקים איזה פלירטוט נסתר – ראו סעיף 8).
10. תהיו נקיים – תהיו חברי אמת. עם כל המורכבות שבדבר, תתנהגו כמו שהייתם רוצים שיתנהגו אליכם. בכנות, ברכות, בהבנה.
בהקשר הזה בוא נדבר על מתח מיני. אולי נשאר מתח מיני אולי לא. יש מצב שתמיד יישאר בינכם מתח מיני, כל שהוא. העניין הוא מה עושים איתו. אפשר לפחד ממנו, אפשר לפעול ממנו, אפשר לצחוק עליו, אפשר ליצור איתו יחד, אפשר לבנות איתו אינטימיות אפלטונית. שמירה על גבולות החברות היא חשובה. כמובן שהגבולות זה משהו שאפשר להזיז, בתנאי שזה הדדי.
לסיכום Eyes on the prize – לעבור מקשר רומנטי לקשר חברי עמוק, יכולה להיות עבודה. זה דורש סבלנות, הכלה, כנות-עצמית, איפוק, שחרור והתמדה. ואני אומר שזה שווה את זה. חברות עם בת-זוג לשעבר זה נכס, זה נס. יש כל מיני פיתויים בדרך, לגלוש למינות, לגלוש להתחשבנות, לגלוש לנוסטלגיה ויש סיכוי שמשהו מאלה יקרה, זה לא סוף העולם. אצלי מה שעוזר זה להישאר ממוקד בקשר, במטרה, בחברות. זה עדיין מסתבך לי לפעמים. זה תהליך של ניסוי ותהיה, כל מערכת יחסים היא שונה, כל פרידה היא שונה. היום זה כבר ברור לי שפרידה זה לא סוף היחסים, זה רק שלב. פעם זה לא היה כזה ברור ודרש יותר אמונה. היום גם בנות הזוג שלי יודעות שככה אני ושיש סיכוי טוב שאם נפרד נשאר חברים (איך לתת לבת הזוג הנוכחית ביטחון לגבי מערכות היחסים הקודמות שלי – זה כבר נושא לפוסט אחר). וגם - צריך שנים לטנגו, אז עם כל הביטחון שבו אני כותב את המילים הללו, אני חייב לתת קרדיט לשבט האקסיות שלי. שאני בחרתי והן שבחרו בי. למדתי מכן המון. קשה לי לדמיין את החיים שלי בלעדיכן. אתן נותנות לי בסיס וביטחון בעולם. תודה שאתן קיימות.
