אומרים שזוגות טובים נמדדים לאו דווקא על-פי הרגעים היפים שלהם, אלא על-פי היכולת שלהם להתמודד עם רגעי משבר. ברור שכיף ועונג הם חשובים בזוגיות, אבל הפעם אני רוצה לדבר על קונפליקטים שעולים במיניות.
"צד אחד רוצה יותר סקס מהשני", "פער בהעדפות", "אכזבות מציפיות שלא התממשו" - הם מצבים נפוצים ונפיצים ביחסים אינטימיים. הם עלולים להוביל להיעלבויות, תסכול, האשמות, ביקורת, התחשבנויות והתבצרות בתחושת "אני צודק/ת". כששני הצדדים תקועים, זה יכול להיות מייאש ובודד. אבל למה זה צריך להיות ככה? שנינו רוצים בטובת האחר, אבל איכשהו כל מה שאנחנו אומרים או עושים רק מרחיק אותנו. זה טראגי.
אחת הדרכים האפקטיביות לצאת מהתקיעות הזו, היא להשתמש בכלים של "תקשורת מקרבת" (במקור Nonviolent Communication). זוהי גישה שפותחה בשנות השישים על-ידי הפסיכולוג מרשל רוזנברג, שחיפש דרך שתעזור להתמודד עם קונפליקטים על-ידי הכרה לרגשות ולצרכים של כל הצדדים. הרעיון הוא שמאחורי כל מה שאנחנו עושים עומדים "צרכים" - חלקם מודעים, חלקם פחות. ביטחון, אהבה ומשמעות, למשל, הם צרכים שמניעים את כולנו. לפי רוזנברג, אם נצליח בזמן קונפליקט להבין מה הצרכים שלנו שלא מקבלים מענה, אולי נגלה כמיהה עמוקה שרוחשת מתחת לריב. אם נצליח לראות את הצרכים של הפרטנר/ית, נוכל להרגיש אמפתיים כלפיו, ובכך נצמצם את המרחק שנוצר בינינו.
איך זה קשור לסקס? הנה סיפור לדוגמה: זוגתי כועסת עלי שאנחנו לא עושים מספיק סקס, ואני מצדי, ככל שהיא לוחצת בנושא, ככה בא לי פחות. על פניו לופ מתסכל. בדרך "הרגילה" שלנו, היינו מתחפרים כל אחד בצדקתו: היא - מאוכזבת שאני לא רוצה מין כמוה וחושדת שאני לא נמשך אליה. ואני - מרגיש מותקף ואשם שאני לא מספק אותה. כל אחד מאיתנו רוצה בקרבת השני, ועדיין אנחנו מרגישים פגועים. כששוחחנו על הנושא דרך הפריזמה של צרכים, זוגתי העלתה את הצורך להרגיש מושכת, להיות קרובה אלי וליהנות מסיפוק מיני. אני הבאתי צורך באותנטיות, תחושה שרואים אותי וצורך בנתינה פיזית.
אחת ההבחנות המשמעותיות של תקשורת מקרבת נוגעת להבדל בין "אסטרטגיה" ל"צורך". צורך הוא משהו בסיסי שאנחנו זקוקים לו, אשר במהותו הגולמית הוא נטול כתובות. מגע לדוגמה הוא צורך, אך כשאני רוצה מגע ספציפי מזוגתי, זו כבר אסטרטגיה. אסטרטגיה היא דרך למלא את הצורך. הרבה פעמים יש בלבול בין השניים. לרוב, ריב הוא תוצאה של שתי אסטרטגיות שמתנגשות. בני זוג מזדהים עם האסטרטגיות שבחרו ושוכחים את הצרכים שמאחוריהן.
שיחה כנה על הצרכים שלנו, כשאנחנו מוכנים לשים לרגע דגש על החיבור בינינו ולא על פתרונות, מאפשרת שיח בין שני אנשים מתוסכלים שנמצאים זה לצד זה ולא זה כנגד זה. כך ניתן לתת אמפתיה לכאב האישי שלנו, ולחשוב יחד על אסטרטגיות אחרות למילוי הצרכים. למשל: זוגתי תחכה קצת ותיתן לי ליזום מיניות (מה שעונה על הצורך שלי באותנטיות והצורך שלה בלהרגיש מושכת), או שאני אספק אותה במין אוראלי (מה שעונה על הצורך שלה בסיפוק מיני ועל הצורך שלי בנתינה). ואולי בכלל אפשר למלא את חלק מהצרכים לבד או בלי עזרה מהפרטנר/ית.
אני מזמין אתכם להציץ אל הדפוסים שלכם בתקשורת האינטימית. ענו על השאלון הקצר הבא. הוא עשוי להבהיר לכם מה מניע אתכם במיניות. ענו קודם על השאלון בנפרד מהפרטנר/ית שלכם. אחר-כך אפשר לשבת יחד ולדבר על מה שעלה. שימו לב: כל צורך הוא לגיטימי. ממש לא חייבים שיהיו לכם את אותם הצרכים. אם יש צרכים שלא מקבלים מענה, נסו לחשוב על אסטרטגיות אחרות שעשויות למלא אותם. קדימה, קחו דף ועט.
1. מה הצרכים שמיניות ממלאה עבורכם? בחרו את חמשת הצרכים הכי חשובים. לפני שאתם מתבייתים על צורך מסוים, תמיד שווה לבדוק אם יש צורך אחר שמסתתר מאחוריו. מהו הצורך שמאחורי הצורך?
הנה רשימת צרכים בסיסית, לנוחותכם. אתם כמובן מוזמנים להוסיף משלכם: מגע, אינטימיות, להרגיש מושכ/ת, ביטוי רגשי, פראיות, רכות, נתינה, קבלה, חיבור רוחני, התמסרות, ביטחון ביחסים, חיבור לפרטנר, הרפתקה, גילוי, אורגזמה/פורקן, ריפוי, להרגיש את עוצמה שלי, שחרור עכבות, מסוגלות, עונג, אחדות, למידה, קבלה עצמית, סקרנות, הדדיות, שיראו אותי, שיבחרו בי, לצאת מהשגרה, שליטה, אותנטיות.
2.האם הצרכים שלכם מקבלים מענה בהווה?
3.מהן האסטרטגיות שאתם נוקטים כדי למלא את הצרכים הללו?
4.מה הצרכים של הפרטנר/ית שלכם?
5. אלו מהצרכים אתם יכולים למלא בדרך אחרת?
מעבר לצורך האבולוציוני שלנו בפורקן פיזי ובהעמדת צאצאים, יש מגוון רחב של סיבות שבגינן אנשים עושים סקס. צורך הוא פוטנציאל מוכר, ידיעה פנימית של משהו חיוני שחסר לכם. אם תסכימו להיות יצירתיים ופתוחי מחשבה במציאת הדרך למילויו - תגדילו את הסיכוי לחיים מין מספקים יותר. עצם החיפוש יאפשר לכם גשר מקרב ברגעי משבר ובהירות מענגת בעתות שלום. או כדברי הרולינג סטונס: you can't always get what you want but if you try sometimes you get what you need.
מתוך הטור שלי - סקסטינג, ב'הארץ'