כשלמדתי טנטרה אי-שם במזרח הפרוע נחשפתי לרעיון של "תדרים אירוטיים". במרכזו עומד החיבור שעושה המסורת ההודית בין ארבעת האלמנטים הקלאסיים בטבע - אדמה, מים, אש, אוויר - לבין ארבעה סוגי התנהגות מינית. כל אלמנט, או "ארכיטיפ אישיותי" בשפה מערבית, קשור לתדר מיני אחר: פראיות, התמזגות, קוטביות ורוחניות. הגישה הזו פתחה בפני דלת להתבוננות חדשה בדפוסים המיניים שלי ושל אחרים. איך זה שעם בנות זוג מסוימות היה לי חיבור אירוטי מעולה ועם אחרות פחות או בכלל לא. כנראה שהגענו למפגש ב"תדר אירוטי" שונה.
המיניות הפראית היא חייתית, בסיסית ופרועה. יצרית, אינסטינקטיבית, כמעט נטולת מחשבה, פועמת ומתפרצת, לפעמים אגרסיבית. היא מחוברת לחוש הריח ולתנועות אגן חזקות וישירות, כמו במקצב טראנס שבו הלמות התופים מתגברות בהדרגה. הדוגמאות למיניות פראית הן רבות. רוב הסרטים ההוליוודיים מציגים אותה (כשהם כבר מראים סקס). מכירים את הסצנה שבה זוג שרק הכיר מתפרץ לחדר השינה, מפשיט זה את זו בלהט ונזרק אל למיטה? כן, זה גם התדר הנפוץ בפורנו.
המיניות המתמזגת היא זו שמתפתלת כמו נחש, מתפלשת בתשוקה בים זיעה ונוזלי גוף. רומנטית, דרמטית, רגשנית, ג'וסית וטעימה. אין בה מוביל או מובל וגם אין מטרה. יש חיפוש, משחק, נשיקות רטובות וליקוקים, תנועות אגן וגוף מעגליות.
המיניות הקוטבית בנויה על מתח אירוטי שנבנה בין ניגודים. בין רך למחוספס, בין שולט לנשלט, מוביל ומובל, צייד וטרפו. היא לעתים אפלה ומסתורית, לפעמים טקסית ותיאטרלית. נושכת, צובטת, חונקת, קושרת, שורטת, כנועה ומכניעה. מחפשת התנגדות. כוח הרצון הוא המעורר הגדול ביותר שלה. עולם ה-BDSM משדר כמובן על התדר הזה, אבל יש לה גם ורסיות עדיונת יותר.
המיניות הרוחנית היא כל כולה לב, עדינות, רכות ונוכחות. יש בה תמימות, מסירות וכניעה ליקום. מלותיה הן שיר אהבה או תפילה. בלי תנאים, בלי צרכים, בלי שיפוט. מלטפת ומרפרפת. אנרגיה של חיים וארוטיקה שזורמת בגוף ומונעת מתוך כוונה וחיבור. זו מיניות כטקס רוחני, כחוויה משנת תודעה החותרת לאחדות. לפעמים היא יכולה להיות עוצמתית אפילו ללא כל מגע.
ארבעת התדרים הללו יכולים להחוות על ידי כל אחד ואחת בעומקים או ברזולוציות שונות. חלק מהתיאורים בוודאי נשמעו לכם מוכרים מהשגרה או הזכירו לכם חוויה ייחודית ונשכחת. באותה מידה, ייתכן שחלק מהתיאורים עוררו בכם התנגדות, ביקורת ואפילו זלזול.
לי, על כל פנים, התדרים האירוטיים שמו מלים בפה והפילו לי אסימון בנוגע למקום שאליו אני נוטה באופן טבעי - המיניות הפראית. עם זאת, לאורך השנים התפתחה אצלי סקרנות כלפי המיניות המתמזגת. שמתי לב שבחיבורים אירוטיים עוצמתיים היה גם מהמיניות הרוחנית, כך שיוצא שאני תמיד שואף גם אליה. המיניות הקוטבית, לעומת זאת, מעוררת בי מורכבות, קשה לי להיכנס אליה ומציפה בי שיפוטים. מהמקום הזה גם הבנתי למה חיבורים עם נשים מסוימות היו וואו ואחרים חרקו.
רעיון התדרים העניק לי שפה לתקשר את הרצונות שלי עם זוגתי ועם עצמי, וחידד לי מהו אזור הנוחות האירוטי שלי. מי אני? מה מתאים לי? מה בא לי עכשיו? ההבנה שבכולנו יש מגוון איכויות אירוטיות, לכל אחד ואחת טעם ו"קטע" משלו ומשלה ואין דבר כזה מיניות "טובה" או "נחותה". כך למשל שמתי לב כי בשנים האחרונות הנשים בחיי נטו לתדר הקוטבי, מה שעורר בי בתחילה חשש כי לא אוכל לספק אותן. כשהבנתי את "התדר" ממנו הן באות, התחלתי לחפש כיצד להתחבר אליו ולהגביר את הכימיה המינית. לדוגמה: משחקים קלילים של טורף ונטרף או ריקוד טנגו שבו יש מוביל ומובלת.
בסופו של דבר, בכולנו יש את הפוטנציאל להתחבר לתדר שלנו ולחוות עולם מיני עשיר יותר. אני מזמין אתכם לשאול את עצמכם/ן - מהו התדר או התדרים שלכם/ן? באילו תדרים אתם חשים בסביבה מוכרת, באילו הייתם רוצים להתנסות, למי מהם אתם לא מתחברים כלל. בהכללה גסה מאוד אפשר לומר כי התדר האירוטי שאליו אתם הכי מתחברים - הוא העוצמה הבסיסית שלכם, "המתנה שאיתה נולדתם", המקום הבטוח שלכם. התדר שבו הכי הייתם רוצים להתנסות משקף את המקום שהכי מפתח אתכם כרגע, והתדר שאליו אתם הכי פחות מתחברים יכול באותה מידה לשמש פנטזיה נסתרת. אם תלמדו לחבר אותה אליכם, עשויה להיפתח לכם דלת מופלאה.
מתוך הבלוג שלי ב'הארץ' - 'סקסטינג'