לפני כמה ימים, שכשזוגתי ואני היינו במיטה, שנינו רצינו מגע עדין ומזמוזי ושנינו אכלנו סרט שהשני רוצה משהו יותר סוער. זה הוביל למן ריקוד מגומגם, שהחל בזה שכל אחד השתדל עבור השנייה ונגמר בחוויית תסכול מבלבלת ומתישה. למה זה קרה? כי ההסכם הלא מדובר בינינו הוא שאם יש עירום ואברי מין מגורים, צריך "לעשות עם זה משהו ורצוי שמישהו מאיתנו יגיע לאורגזמה".
מעניין כמה פעמים היו לי חוויות לא מדויקות במין כי הנחתי הנחות לא מבוססות. רק אחרי שדיברנו על הלא מדובר, יום אחר-כך, יכולנו לראות איך ואיפה כל אחד השליך את מה שהוא חושב שהאחר מצפה מהסיטואציה. עלה הפער שבין מה שבן הזוג באמת רצה לבין מה שחשבנו שהוא רצה. משם נפתחה שיחה כנה שבה יכולנו לתקשר במדויק את מה שאנחנו צריכים. זה הוביל לערב מקרב, מפתיע ומספק.
בסדנאות שלי, אני משקיע הרבה אנרגיה ביצירת מרחבים של תקשורת בהירה ועוסק ברבות בדיוק שיח כוונות ושמירה על גבולות בסיטואציה אינטימית. זה טוב ויפה בסדנה או בתרגיל מוגדר, אבל איפה זה בתוך החיים? איפה זה בתוך יחסיים זוגיים? כמה לא מדובר יש לנו ביחסים הכי אינטימיים שלנו? אני מתכוון לחוזים הנסתרים שאנחנו מקיימים מבלי שסיכמנו עליהם מראש. דברים שלמדנו מהחברה, מהתרבות, מההתנהגות של ההורים שלנו או שדפוסים שהולכים איתנו ממערכות יחסים קודמות.
עוד מימיה הראשונים של מערכת יחסים נולדים להם הסכמים. איפה נגור, מתי נעשה ילדים, כמה חשובה המשפחה המורחבת - אלה הם הסכמים שבדרך כלל מדוברים. אך יש גם הסכמים אחרים, כמו למשל מה התפקידים שכל אחד מאיתנו לוקח בדינמיקה הזוגית. לדוגמה: מה תפקידי בסיטואציות חברתיות כשאנחנו יחד? מי לוקח שליטה ברגעי משבר? מי ביחסים רוצה יותר קרבה ומי צריך ספייס? מי מאיתנו יוזם יותר סקס ומי מושך לשיחות עומק? מה נחשב פלירטוט עם אנשים אחרים?
חלק ניכר מההסכמים הלא מדוברים שלנו מסתתרים בעולם האינטימי. אולי כי יש דברים שנראים לנו מובנים מאליהם; אולי כי זה מפחיד לשמוע את התשובה ולגלות שאנחנו בעצם לא מסכימים; ואולי כי מיניות, בבסיסה, היא תקשורת פחות ורבליות.
תהיתי איזה חוזים לא מדוברים יש לנו עם בני הזוג שלנו בכל הקשור למיניות. עלו לי כמה שאלות והכנתי מהן שאלון, אותו אני מציג לזוגות שפונים אלי. זה לא מבחן "בחן את עצמך" אלא יותר "איפה אתה נמצא על הציר שבין טלפתיה ("אנחנו מבינים אחד את השנייה בלי מלים") להכל מדובר ביננו ("אין לנו הסכמים לא מדוברים"). כשעונים על השאלון בזוג, נסו לשים לב להבדלים בתשובות שלכם. כשעונים על השאלון לבד, שאלו את עצמכם אם נראה לכם שבן/בת הזוג שלכם היה עונה אותו דבר.
הנה כמה שאלות. נסו לענות עליהן ללא שיפוט. אין הסכם טוב או רע, יש הסכם מדובר או לא מדובר. השאלות מוצגות לעתים עם דוגמאות לתשובות ואתם מוזמנים גם למצוא תשובות שיותר מתאימות לכם: 1. מה נחשב סקס בעיניכם? כשיש חדירה/ מגע באיברי מין/ נשיקות/ משהו אחר. 2. מה הציפיות שלכם מסקס? שנעשה את זה לפחות X פעמים בשבוע/ שזה יכלול תנוחות מסוימות או פעילויות ספציפיות. 3. מהו סקס מספק עבורכם? כשהוא סוער/ כשהוא אינטימי/ כשמנסים משהו חדש. 4. איך הסקס מתחיל בדרך כלל? מי יוזם? מי מוביל? 5. מה הנסיבות שמאפשרות סקס? שנינו צריכים להיות מקולחים/ שזה יקרה במיטה/ רק בסופ"ש. 6. איך סקס מסתיים? כשמישהו גומר/ מישהו נרדם/ מישהו אומר די. 7. האם צריכה להיות הדדיות? האם שנינו מקבלים ונותנים? מה קורה אם לא? 8. איך מבינים מה בא לפרטנר שלי? פשוט זורמים/ קוראים את שפת הגוף שלו/ מקשיבים לנשימה/ נותנים לו להוביל/ מדברים על זה. 9. כשמשהו לא מתאים לאחד/ת מאיתנו, איך אני אומר/ת 'לא'? מדברים על זה/ משנים תנוחה/ מחכים שייגמר/ מדגימים מה כן מתאים.
עכשיו, אחרי שדייקתם קצת, שאלו את עצמכם מהם ההסכמים הלא מדוברים שלכם. על אלו מהשאלות אף פעם לא באמת דיברתם? האם אתם יודעים למה לא דברתם? הציצו שוב בתשובות שלכם - הייתם רוצים שמשהו יקרה אחרת? מה עוצר בעדכם לשנות?
מאחורי התשובות לשאלות הללו מסתתרים רמזים לחיי מין מספקים יותר. אנשים לפעמים חושבים שאם ידברו על הפרטים הקטנים של המיניות שלהם, זה ייקח משהו מהספונטניות או מהמסתורין. בעיני זה פשוט פחד מלדבר על מין. מניסיוני, בלהבהיר מה באמת עובר עלי במיניות (בהנחה שזו לא עוד דרך להעביר ביקורת) יש דווקא משהו משחרר, שמפוגג את עננת הכבדות שבה נמצאים זוגות רבים. ואז, לרגע, אפשר לנשום לרווחה, ליישר כתפיים, להסתכל בעיניים ולדבר על מה שיש בינינו ולא על מה שאנחנו חושבים שאין.
מתוך הבלוג שלי ב'הארץ' - https://www.haaretz.co.il/blogs/shaharberlovich